החלטה בתיק רע"ב 684/05

א.        זו בקשה לרשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (השופטת נחמה מוניץ) מיום 23.11.04, שבה נדחתה עתירת אסיר של המבקש, בגדרה טען נגד אבחון של המרכז הרפואי לבריאות הנפש (מב"ן) שבעקבותיו הוערכה מסוכנותו המינית כגבוהה ולא הומלץ על הוצאתו לחופשות. נטען, כי בעבר הוצא המבקש לחופשות קצרות, בעקבות החלטות שיפוטיות (במרץ 2003 וספטמבר 2004), והוא מטופל פסיכולוגית. עוד נטען, כי בדיקה שנערכה למבקש והקרויה PCL-R, אליה נידרש להלן, אינה מוכרת בישראל, ולכן אין מקום לייחס חשיבות לבדיקה זו ויש - על פי הפסיקה - לראות את החלטת מב"ן כהמלצה בלבד.

ב.        (1)    המשיבים ציינו בתשובתם, כי בינתיים הוחלט להמליץ על יציאתו של המבקש לחופשות בתנאים מבוקרים, וזאת בעקבות בדיקות ולאו דווקא בעקבות עתירתו. בתשובתם נמסר, כי המבקש מרצה עונש של ארבע עשרה שנות מאסר על אונס, מעשה מגונה, התעללות בקטין, סחיטה באיומים ואיומים; המדובר בעבירות חמורות ביותר שבוצעו נגד בתה הקטינה של חברתו לחיים, וזאת בהיותה בגילים שבין 9.5 ל-13. גזר הדין ניתן ביום 7.12.95.

(2)      עוד ציינו המשיבים, כי נוכח אופיין של עבירות המבקש, מותנות חופשותיו בחוות דעת מב"ן, ואכן נבדק במועדים שונים ב-2004-2003 וניתנו חוות דעת, שבכללן הומלץ שלא לאפשר יציאתו לחופשות, וכך גם סברה "ועדת גילוי עריות", שעניינה עבירות מין במשפחה. הצורך בחוות דעתן של ועדות אלה לגבי עברייני מין מעוגן בפקודת נציבות שירות בתי הסוהר שעניינה חופשות אסירים (לעניין זה ראו גם רע"ב 8988/03 מפי השופט - כתארו אז - מצא).

(3)      כן צויין, כי מב"ן עצמו הוכר גם בפסיקת בית משפט זה כגוף בעל מעמד מקצועי וניסיון, ומעמדו מעוגן בחקיקה ובפקודות שירות בתי הסוהר.

(4)      לשיטת המשיבים, בדיקת PCL-R (שלא היתה המבחן היחיד שנערך למבקש) מעידה על קיומה של רמת פסיכופטיה, הנלמדת מסקירת מאפייני אישיותו והתנהגותו של הנבדק. אכן, אין לבדיקה "תוקף מחקרי" בישראל, אך היא משמשת במסגרות שונות בעולם להערכת מסוכנות.

ג.        לרקע יצויינו אלה:

(1)      בית המשפט קמא קבע דעתו לאחר שעיין בחוות דעת מב"ן, שניתנה בהסתמך על חומר שכלל גם מבחן PCLR ודחה טענות נגד מקצועיותו של מב"ן, ולפיכך דחה את עתירת המבקש.

(2)      אכן, בבדיקת מב"ן מחודשת שנערכה למבקש ב-17.2.05, הוחלט להמליץ בשלב הנוכחי על יציאת המבקש לחופשות בתנאים מבוקרים, ואף הועדה לגילוי עריות שהתכנסה בעניינו של המשיב המליצה לאפשר זאת, בהחלטתה מיום 2.3.05.

ד.        במובן האופרטיבי התייתרה הבקשה, אלא שבתשובה לשאלתי ביקש בא כוח המבקש לדון בה, בשל טענתו כי בדיקת PCLR עשויה להיות לרועץ למבקש בעתיד.

ה.        (1)    בטרם הכרעה, ביקשתי הסבר מפורט יותר באשר לבדיקת PCLR.

(2)      בתשובה צורפה חוות דעתו של מר דוד כהן, קרימינולוג קליני בכיר במב"ן, מיום 16.3.05, המסבירה כי ה-PCL-R, או בשמו המלא Psychopathic Checklist Revised היא "רשימת פריטים המתארים תכונות אישיות והתנהגויות הקשורות באישיות הפסיכופטית", שהוגדרה עוד ב-1941 ועניינה - על פי הגדרת Cleckley - מי שהתנהגותו מובילה להתנגשויות עם החוק, תוך תכונות אישיות של אנוכיות, אדישות, חוסר אחריות ועוד, וכן נטיה להאשים אחרים והעדר נאמנות. על פי הגדרה של Kernberg - המדובר באישיות "אנטי-סוציאלית", מונח נרדף ל"אישיות פסיכופאטית". ה- PCL-Rכולל רשימה ובה 20 פריטים המאפיינים אישיות זו. כנמסר, לאחר ביצוע בדיקה קלינית, יכול הבודק להשתמש ב- PCL-Rלשם קבלת "אומדן מהימן ותקף יותר" של רמת הפסיכופטיה אצל הנבדק. המדובר איפוא - כנטען - בכלי עזר לקלינאי ולא בשאלון הדורש שיתוף פעולה מהנבדק. צורפה רשימת הנושאים שברשימת PCL-R, והיא כוללת ניקוד למאפייני התנהגות של האדם בו מדובר.

(3)      כנאמר בתגובת המדינה, שאלון PCL-R מצטרף להתרשמות מהנבדק בבדיקות הקליניות. עוד כנמסר (מסמך הקרימינולוגים הקליניים בוקשיצקי, כהן ועשת סבג ממב"ן מיום 7.2.05), המידע מאורגן ומכומת באמצעות "מדריך למשתמש" (manual). אף שאין לבדיקה זו תוקף לצרכי מחקר בישראל, יש לה תקפות בינלאומית על פי הספרות, וכאמור דף הקידוד של הבחינה הועבר לפסיכולוג מטעם המבקש. עיינתי גם במכתב ד"ר א' באואר מנהל המחלקה לפסיכיאטריה משפטית במשרד הבריאות וד"ר פאולה רושקה, אחראית לאיתור מסוכנות שם, למנהל מב"ן מיום 7.2.05, ואף הם רואים את שאלון PCL-R כשאלון מוכר וידוע בעולם, המשמש - כלשונם - כ"כלי תומך החלטה בכל השאלות הנוגעות להערכת מסוכנות באוכלוסיות שונות, כגון חולי נפש, עבריינים וחולים בהפרעות התנהגות  ואישיות". כן מציינים הם, כי בכוונתם לערוך מחקר מקיף לצורך תיקופו המדעי של השאלון בארץ, אך "יחד עם זאת אנו לא מגבילים שימוש בכלי זה על ידי אנשי מקצוע מיומנים לצורך חיזוקה של ההערכה הקלינית בנוגע למסוכנות הנבדק ולא ככלי בדיקה שעל פיו בלבד נקבעת רמת המסוכנות".

ז.        (1)    לאחר העיון, אין בידי להעתר לבקשה. נחה דעתי, כי לא היה דופי בשימוש בבדיקת PCL-R על ידי מב"ן בהתייחסות למבקש, בשעה שהרשויות מבקשות לגבש דעתן באשר למצבו ובאשר לשאלה אם יש סיכון ביציאתו לחופשות. אין המדובר בעניין של מה בכך; חומרת עבירותיו של המשיב מדברת בעדה. אכן, הגם שיש לראות בחיוב מתן חופשות לאסירים כמכשיר מסייע לשיקומם ובמישור האנושי, במישור המשפטי (סעיף 36(א) לפקודת בתי הסוהר (נוסח חדש), תשל"ב-1971), זו סמכות שבשיקול דעת שהואצלה על ידי השר לגורמים בשירות בתי הסוהר ונקבעו נהלים לפיהם, לרבות פרק ו' לפקודה מס' 04-40.00 של נציבות בתי הסוהר. לעניין עברייני מין, הקובע צורך בחוות דעת של מב"ן, ובעבירות מין במשפחה - גם של ועדה לגילוי עריות. המשיבים אחראים לוודא כי הסיכון לשלום הציבור מעברייני מין ייבדק עד תום, וכלי מקצועי, המופעל בגלוי על ידי בעלי מקצוע מיומנים, אינו פסול לשם כך. כאמור, דף הקידוד של PCL-R ניתן לפסיכולוג מטעם המבקש. אין טענה - וגם לא תיתכן טענה בתיק זה - לשיקולים זרים; ראיה לדבר, שלאחרונה - כתום בדיקות נוספות - הוחלט כאמור על חופשות בתנאים מבוקרים שיינתנו למבקש.

(2)      בחינת PCL-R עצמה נראית על פניה כלגיטימית לשימוש, הן בשל אופיה הן כיוון שגורמי המקצוע במב"ן וכן במשרד הבריאות, המפקח בתחומים אלה, תומכים בכך.

(3)      אזכיר עוד, שמהעיון בחומר הרב שצירפו הצדדים עולה, כי מבחן PCL-R לא היה הבסיס היחיד לעמדת מב"ן, אלא נכללו בחוות הדעת מבחנים פסיכודיאגנוסטיים (ראו  חוות דעת הקרימינולוגית  הקלינית יהודית אסולין מ-7.9.04),  ובחינה הקרויה 2-MMPI.

(4)      אשר למעמדו של מב"ן, הוא כבר נדון בבית משפט זה (עע"א 6481/01 אל עביד נ' שירות בתי הסוהר, פ"ד נז(6) 678, 711-710 (מפי השופטת ביניש). נקבע, כי המדובר ב"גוף מקצועי מובהק ומנוסה ... ככלל אין פסול בגישה העקרונית של גורמי שירות בתי הסוהר, המסתמכים על הערכות המסוכנות של מב"ן ואף מעדיפים אותן על פני חוות דעת של מומחים מטעם האסיר...".

(5)      לא מצאתי דופי לענייננו בפעולת המשיבים, ואין איפוא מקום להעתר לעתירה.

           ניתנה היום, י"ט באדר ב' תשס"ה (30.3.2005).

ש ו פ ט